מאמרים

החסינות הפרלמנטרית בישראל

השנים האחרונות הציבו לציבור הישראלי שורה של דיווחים על תפקודם הלקוי והמושחת המצוי בקרב נבחרי הציבור בישראל. ובאומרנו שחיתות ותפקוד לקוי שומא עלינו לסייג את דברינו ולומר שרוב האשמות מופנות כלפי שתי נקודות מרכזיות. הראשונה שימוש כספי ציבור לצרכים פרטיים שאינם עולים בקנה אחד עם טוהר הההנהגה המצופה מנבחרי ציבור. שנית, ביטויים חריפים הסוטים מרוח הממלכתיות הישראלית שאותה הם צריכים לייצג.

דומה ששתי נקודות אלו חוגות סביב שאלה עקרונית אחת, שאומנם אחת במספר אך יסודית להפליא. נבחרי ציבור, האם הם מורמים מעם או כאחד העם הם? זאת השאלה ואלו תולדותיה- האם הם המודל של הציבוריות הישראלית ועליהם לרסן את התנהגותם לעד כדי איפוק ונימוס מלכותי או שמא יש בידם הזכות והחופש להביע את דרכם ודעותיהם בכל צורה המקובלת גם על המון העם. שאלה נוספת העולה היא מהו קו הגבול העובר בין שימוש בכוחם לצורך תפקידם לבין שימוש בכוח זה לצורכיהם הפרטיים. כלום נעלה על דעתנו שחבר פרלמנט ידרוש קנייה של ריהוט משרדי מהדגם המשוכלל ביותר עבור משרדו כי זהו הוצאה לצורך התפקיד. על ריהוט משרדי עוד נוכל להעלים עיננו, מה בדבר קנייה אגבית של ריהוט חדרי תינוקות ליוצאי חלציו על מנת לזכות בהכרה והנחה.

על מנת לענות זעיר דזעיר משאלות אלו, טוב לנו לבדוק את זכויותיהם וחובתיהם של חברי הפרלמנט הישראלי, ומתוך כך נוכל לבנות ציור ראוי למעמדו. רצוננו לומר, המציאות תכתיב את ההשקפה ומתוכה ניגש לדיון ולא להיפך.

חברי פרלמנט הם מייצגי העם ומשרתיהם כלק מחובתם עשירות המדינה עליהם למשל לדאוג לנוכחות גבוהה במליאות הכנסת ליזום חקיקות שישרתו את בוחריהם. אולם כאן כדאי לנו לעצור כבר בראשית דברינו ולהתבונן על נקודה זו. מה מהמשעות של ליזום חקיקות שישרתו את בוחריהם? כיצד ידעו אותם חברי כנסת מה בוחריהם רוצים זאת ועוד לא רק לבוחריהם עליהם לדאוג אלא גם לשאר האומה. אין ספק שרק עבודת שטח אינטנסיבית וירידה אל העם היא זו תתן להם את הדעת והתבונה מה העם באמת צריך. פיקוח על הנעשה ממרומי מגדל השן לא יועיל.

המשך מאמר